הגותו המקורית והמרתקת של הרב משה אביגדור עמיאל, מציעה אלטרנטיבה לשיח הציוני והדתי הרווח כיום בישראל.
הרב עמיאל, רבה של תל אביב ומראשי הציונות הדתית בתחילת המאה ה־20, קורא להחלפת "ציונות של שנאה", המבוססת על אנוכיות וכוחנות, ב"ציונות של חיבה", המושתתת על ערכי המוסר היהודיים וממילא גם על אהבת האדם.

הספר כולל לא רק מאמרים מחשבתיים של הרב עמיאל, אלא גם את עמדותיו שבאו לידי ביטוי בסוגיית ההבלגה, שם באה השקפתו העקרונית לידי ביטוי מעשי ורב רושם ותוקף.
הרב עמיאל, שהיה ציוני נלהב, דחה בשתי ידיים את התפיסה שהמטרה מקדשת את האמצעים, ושפגיעה בחפים מפשע מותרת במסגרת המלחמה שניהל היישוב היהודי באותם שנים.
במקום זאת, הוא הציג תפיסה ערכית־מוסרית ייחודית, המדגישה את ערך האדם באשר הוא אדם מתוך מקורות היהדות, ומתנגדת בתוקף לכל אלימות כלפי חפים מפשע.

קריאת כתביו של הרב עמיאל מעלה שאלות נוקבות על מהותה של הציונות בת זמננו, על חזונה המוסרי ועל גרסאותיה הדתיות השונות.
הספר מציע נקודת מבט רעננה וייחודית על שאלות יסוד אלה, ומזמין את הקוראים למסע מרתק אל עולמו הרוחני של הוגה דעות מקורי ופורץ דרך, שהגותו נכתבה במיוחד לימים קשים אלה.